![[Hebrew] Live and Leave](https://app.swifin.com/api/v1/ssx/assets/creator-studio%2Fdrafts%2F4%2Fmusic_composer%2F4%2F1792162210335-74753d9f50f7d04a-draft_1e535258d4fa4ddf-cover.png)
[Hebrew] Live and Leave
by Swifin Echoes
Cinematic + Gospel + Afro Soul
Listen to "[Hebrew] Live and Leave" by Swifin Echoes on Swifin Radio. Preview included; continued play is paid.
Lyrics
[Intro – פסנתר, מיתרים, מקהלה רחוקה] Hmmmm... אנחנו מגיעים כמו נשימה... כמו פעימה... נס שלא ניתן להסביר... ואחד הימים... אנחנו עוזבים... בדיוק כמו במסתורין. אבל אולי... מעולם לא עזבנו באמת. [Verse 1] אנחנו נכנסים לעולם עם עיניים פתוחות, לא יודעים לאן הדרך תוביל. לומדים לאהוב, לומדים לחלום, לומדים את היופי שיכולה להראות החיים. אוספים רגעים, אוספים צחוק, אוספים סיפורים שקוראים להם שלנו. אך אף אחד מאיתנו לא יכול לשמור לנצח את הדברים שחשבנו שאנחנו בעלים עליהם. [Pre-Chorus] הנהר ממשיך לזרום, העונות באות והולכות, אך האהבה משאירה עקבות בכל מקום, הרבה אחרי שאנחנו משחררים. [Chorus] 🌍 אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... אבל האהבה נשארת מאחור. כמו אור השמש על המים, כמו זיכרונות במחשבה. אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... ועדיין, שום דבר אהוב לא אבוד. כל לב שנגענו בו בטוב נושא חלק מאיתנו הלאה. [Verse 2] יש כאלה שעוזבים מוקדם, יש כאלה שנשארים יותר, יש מסעות שמרגישים קצרים מדי. וכל נשמה ידעה את הצער של אבל שאין לו גבולות. דמעות אם, שתיקת אב, כיסא ריק, קול חסר. הכאב מזכיר לנו כמה עמוק פעם rejoiced. [Pre-Chorus] כי העומק של כל פרידה מגלה את העומק של כל שלום. וכל סוף מלמד אותנו כמה יפה היה להכיר. [Chorus] 🌍 אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... אבל האהבה נשארת מאחור. כמו אור הכוכבים שחוצה את החושך, כמו שירים שעוברים את הזמן. אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... ועדיין, שום דבר אהוב לא אבוד. כל לב שנגענו בו בטוב נושא חלק מאיתנו הלאה. [Bridge] אולי חיים ומוות אינם אויבים. אולי הם שני עמודים בסיפור נצחי אחד. אחד מלמד אותנו איך להגיע. השני מלמד אותנו איך לשחרר. ובין שניהם... ניתנת לנו ההזדמנות לאהוב. לבנות. לסלוח. להפוך. לעזוב את העולם קצת יותר מואר ממה שמצאנו. [Final Chorus] 🌍 אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... אבל האהבה נשארת מאחור. כמו נר שמדליק נרות, מבלי לאבד את אורו. אנחנו חיים... ואז אנחנו עוזבים... ועדיין, שום דבר אהוב לא אבוד. כל חיוך שנתנו לאחר, כל משקל שעברנו. כל חלום שעזרנו להעיר, כל יד שהחזקנו בחוזקה. חיים מעבר לקצה העזיבה... ונושאים אותנו הלאה. [Outro – מקהלה ופסנתר מתעמעמים] יום אחד... מישהו יאמר את שמנו. מישהו יזכור את הצחוק שלנו. מישהו יספר את הסיפור שלנו. ובמקום כלשהו... בחיים שנגענו בהם... חלק מאיתנו עדיין יחיה. כי האהבה מעולם לא למדה איך למות. Hmmmm...